הקרב על הגוחדר



8 באוקטובר – התקפה והשגת שליטה על הג'וחדר
  • תנועת החטיבה צפונה מתל סאקי על ציר טיפה לא נתקלה בהתנגדות. הכוחות הסורים ניתקו מגע ונעו צפונה. את השטח שבין תל סאקי לג'וחדר כיסתה ארטילריה צפופה אשר גרמה לנפגעים רבים בכוחותינו.
    את אשר התרחש בשטח כאשר הגיעו הטנקים הראשונים לרגלי הג'וחדר איננו יודעים במדוייק היות שהמפקדים שהיו מעורבים בהתקפה על הג'וחדר נפגעו ועד היום ולא נעשה תחקיר שיסביר את אשר התרחש. הפקודה להתקפה נעשתה כנראה תוך תנועה לפני שכל הנגמשים של הכח התוקף הגיעו לגזרה והצטרפו ליונתן.
העובדות הידועות הן: על הטנקים הראשונים שהגיעו על ציר טיפה לג'וחדר נפתחה אש וההנחה היתה שהאויב מתבצר על התל. גיורא מוסינזון – מפ' סיור של 205 נטל פיקוד על התקפה לכיבוש הג'וחדר כאשר חוברים אליו מחלקות חרמ"ש מהחטיבה. גיורא נפצע וההתקפה נכשלה.
להתקפה צורפו מחלקות הנגמשים של פלוגה ב' מהגדס"ר בראשם עמד יונתן גוברמן סמ"פ של הפלוגה.
 יונתן נהרג בהתקפה.

כח הנגמשים של פלוגה ב' בפיקודו של יונתן השיג שליטה באש על התל.

על ההתקפה מסופר בחוברת הגדוד:

 אמיר כהן, מפקד מחלקת נגמשים בפלוגה ב' של הגדס"ר מתאר



הגוחדר הוא תל בצורת חצי פרסה, בשטח השולט, בחלק הצפוני של התל יש 3 כיפות מהן יורדות 2 שלוחות ביניהן "פיתחה" שהיא שטח הריגה קלאסי לכל מי שמנסה לתקוף את התל. "הפתחה" בנויה מטרסות ובולדרים שנעשים גבוהים ככל שמתקרבים לפסגת התל.
משום כיוון, ולבטח לא דרך הפיתחה, נגמש אינו יכול לטפס לשטחים השולטים.
ב 73 לא היתה שום דרך שעולה מתחתית הגוחדר אל הפסגה או אחת השלוחות.
לפי ניתוח בדיעבד של הארועים, יונתן קיבל פקודה לנוע במהירות כדי לסייע לפלוגת חרמ"ש מ 205 שנמצאה במצוקה לרגלי התל. יונתן פרץ בדהרה תוך שהוא מסמן לנו בנפנוף מפה לנוע אחריו. גיורא הוביל בקשר את יונתן אל הפיתחה וסימן לו לעלות משם.
לאחר כ15 מטר הנגמש של יונתן נתקע (כצפוי) ולא יכול היה להתקדם. יונתן פקד על הנהג לנוע ברברס ואז נפגע מכדור בלב ונהרג. נהג הנגמש המשיך ברברס עד שהתהפך.
אני הייתי בחטיבה 7 כשנקלטו הנגמשים הראשונים בצהל. הכרתי את מגבלות העבירות של הכלי החדש ועל כן התרגולת היתה שבכל פעולה מבצעית פורקים את החיילים מתא הלחימה ונפרסים רגלית על הקרקע.
לנגמש שלי היו בעיות קשר ולכן אולי לא שמעתי פקודה לתנועה מיונתן. לפתע ראיתי את יונתן פורץ בדהרה על הכביש לכוון צפון ומסמן לנו לנוע אחריו. לא היתה קבוצת פקודות ולא ידענו לאן אנו נוסעים. כל המאמצים היו לשמור קשר עין עם הנגמש שהיה לפני במרחק 500 מטר.
כשהגענו עם הדרך בסמוך "לפתחה " המצב שראיתי היה כזה: הנגמש של יונתן הפוך, יונתן כנראה הרוג בצריח הנגמש.

רמי מינקה מ"מ נגמשים בפלוגה ב' מספר על הג'וחדר

 האירוע מבחינתי מתחיל בנסיעה על ציר טיפה לכיוון צפון מאחורי הנגמ"ש של יונתן. היינו רק הנגמ"ש שלו ושלי בנסיעה על הכביש כששמעתי אותו בקשר פוקד להיכנס אחריו להתקפה.
לא היה לי ברור את מה תוקפים ומהי תוכנית ההתקפה. כשהגענו למרגלות הג'וחדר פנה יונתן וירד מהכביש ימינה ואיגף את השלוחה המערבית של התל שבשיפוליה ראיתי את הזחל"ם של גיורא מוסינזון (גילוי נאות – הכרתי אותו אישית מהשנים שהייתי בסיירת של חטיבה 205).
גיורא סימן לנו בידו לעקוף אותו ולעלות בגיא שבין שתי השלוחות של הג'וחדר.
למי שלא מכיר את הטופוגרפיה של התל: מדובר בשתי שלוחות בצורת בננה שיורדות מצפון לדרום עם גיא ביניהן וטרסות אבן חוצות אותו מצד לצד.
יונתן עלה ראשון והנגמ"ש שלי כ-20 מטר מאחוריו. לא ראיתי אף חייל סורי משני עברי הגיא. תוך כדי עליה איטית לכיוון רכס התל, בשטח קשה מאוד לטיפוס, פתח יונתן באש ממקלע ה 0.5 שלו. אחרי 4-3 צרורות של יונתן נורו 2-3 צרורות של אש נק"ל על שני הנגמ"שים. לא הצלחתי לזהות את מקורות הירי. שמעתי צעקה חדה שנפלטה מפיו של יונתן מהצרור שפגע בו, וגם אצלי בנגמ"ש נפגע חיל מכדור בריאה. ראיתי את הנגמ"ש של יונתן מתחיל בנסיעה לאחור, פוגע בזוית בטרסה ומתהפך. גם אנחנו נסענו אחורה ועצרנו והתחלנו לטפל בפצוע אצלנו. לא היו יריות נוספות מצידנו או מצד אותו קומץ של חיילים סוריים שהתחבאו מאחורי הסלעים.
המשך האירוע בג'וחדר מתואר ע"י אמיר שהגיע למקום כמה דקות אחרינו.
  ברור לי לגמרי שמלבד אותם שלושה סורים שהתחבאו בתחתית השלוחה המערבית של התל, לא היה כוח סורי נוסף עליו. לא היו שם תעלות שבהם נלחמה כביכול הסיירת של 205. זה פשוט סיפור הזוי. בכל האירוע בג'וחדר, הזחל"ם של גיורא לא זז ממקומו  ולא ירה אפילו יריה אחת  !




מבט מדרום לצפון על תל ג'וחדר אוקטובר 1973. ציר "טיפה" בצד שמאל של התמונה. תל-פרס, גבוה ברקע