עדויות מתוך הקלטות (אחרי 47 שנים)


ב"ה                                                                                                         11.2020
טקסט ההקלטה של רב –סרן שמואל סובול על מלחמת יום –כיפור.

שלום לכם חברי מהמלחמה.
אני שמואל סובול השתחררתי בדרגת רב-סרן. אני את המלחמה כמעט הפסדתי , כי באותו הזמן שאני באתי למחנה עופר כבר דפקו את כל היחידה והרכיבו גדוד סיור חדש ולי אמרו שאין לי תפקיד.חיכיתי שמה וכשיצאו כולם משמה וסכמתי עם יוסטה שאני עולה עם החוליה הטכנית 9 .
נסענו בלילה , תדלקנו בצמח. לפנות בוקר עלינו לרמת –הגולן שמה פגשתי היינו על יד נקודת איסוף פצועים אחרי אל -על שמה ומיד ואני רואה בשטח טנק שהוא עוד מונע ואין עליו אף אחד. ואני עולה למעלה ואני רוצה אולי
לכבות אותו או משהו , ואני רואה שכתוב שמה רייס,יהודה, לא יהודה, לא זוכר איך קראו לו בדיוק אבל רייס.ואין אף אחד בתוך הטנק.אני יורד למטה מסתובב מסביב ואני רואה בדיוק איפה במקום של הנהג חור עצוםנפער בטנק. ולא נשאר ממנו שום דבר מן הנהג. כנראה נטשו אותו בטנק שם והוא נשאר שמה, לא יודע .
              בינתיים התקדמנו ושמה בשלב הזה התחיל הקרבות עם השריון שלהם והיה תל- עזיזיאת , לא זוכר את השם של התל הזה , שמה נפגע יונתן. והייתי בעוד נקודת איסוף וראינו שמביאים אותו עם הנגמ"ש ומשמה לא ידעתי מה לעשות. המשכתי עם החוליה הטכנית 9 .  בערב יוסטה אמר לי שאני כנראה אצטרך למלאות את התפקיד שלו ,של יונתן.
             בשלב זה ,אנחנו עכשיו חיכינו על-יד המתדלקים ותדלקנו ואכלנו והכל .למחרת בבוקר אנחנו צריכים לעלות . קבלנו פקודה לעלות לתל-פרס.אנחנו מתקדמים לתל-פרס ופתאום מודיעים לנו שהדרך נחסמה  על-ידי טנק סורי  שנשאר בתל פרס למעלה  והצליח לפגוע בטנק שלנו מפלוגה 2 . זה היה אמיר לוי. שמה הטנק נפגע.לא קרה לו שום דבר לאמיר לוי אבל הטנק נעצר.היו צריכים לדחוף  אותו הצידה  עם עוד טנק או למשוך אותו .לא הייתי שמה ועלינו למעלה .
לפנות ערב הגענו עם הנגמ"ש. אני הייתי יחד עם בחור שאני לא זוכר את שמו שנפגע בפרס שמה.אני נכנס לתוך הבונקר לבדוק אם יש עוד סורים או משהו. פתאום איזה פגז פגע בקדימה של הנגמ"ש וכנראה שהוא נפגע.אני לא זוכר את השם שלו .לפעמים זה עולה לי בראש השם שלו , לפעמים הוא נעלם.
באותו הזמן, זה אחרי הצהריים כבר,באותו זמן הייתה התקפה של חטיבה 205 שהייתה בפקוד אני לא זוכר מי אבל אני רואה שפתאום נכנס לתוך הבונקר שלי שהייתי שמה ,יוסי מנדלסון, מנדלביץ ,הוא היה איתי בצבא ביחד בכמה קורסים והוא מסתכל למטה והוא רואה שהפלוגות שלו של החטיבה שלו , אני חושב שהוא בא מחוץ –לארץ בדיוק ,מנסות לעלות ולכבוש יש שם 2 תילים . קוראים להם "קוטנוט " .והם לא מצליחים נפגעים שמה מ"פ וסמ"פ
וכל מיני והוא מקלל ולא יודע מה, וברח משמה מתל-פרס ואני נשארתי.
             אני עושה עכשיו הפסקה.
                 *******************************************
             אני ממשיך.
מתל –פרס קבלנו כבר פקודות בקשר לתצפיות. אני ירדתי למטה ,
בא אלינו מפקוד צפון מישהו שקוראים לו שמואל אני חושב , כי הכרתי אותו ,
הוא התחתן עם בת נען. ואמר לנו שאנחנו צריכים להתקשר רק אליו דרך
מכשיר הקשר אליו, והפלוגות ,למשל יוסטה , כבר לא מפקד שלי.
הייתי מפקד על 3 נגמ"שים.
ואני קבלתי לפקד על תצפית בתל עאז או עז , לא זוכר בדיוק .
וכמו שאנחנו מגיעים , בום , נופל פגז בערך איזה 30 מטר מאיתנו , אני
לא יודע איזה מזל היה לנו . עוד לא ירדנו מהנגמ"שים ועוד לא כלום אבל
מיד נסענו בחזרה, היה שם מן חצי מערה מקורה ושמה התחבאנו.
בינתיים אני מסתכל ואני רואה בערב, יותר מאוחר ,אני רואה , כבר
כמעט דמדומים, השמש שוקעת, ואני רואה ששמה למטה תל-מסחרה. ואני
יודע שבתל-מסחרה היה פלוגה ג' שמה שהחזיקה אותו.
אני מצלצל למודיעין של הפיקוד . אף אחד לא עונה , לא שומע,
לא כלום . מנסה 3-4-10 פעמים לא הצלחתי.אמרתי אני מנסה את יוסטה.
אני מתקשר ליוסטה . מיד הוא עונה . ואני אומר לו תשמע , הוא
היה בטייחה או משהו כזה ,בכפר הזה, הסתכלתי במפה ואני אומר לו
מתל -מסחרה שמה 2 טורים של טנקים , אני חושב ירדנים או עיראקים,
אני לא זיהיתי בדיוק , נכנסים ועולים על המסחרה. הוא מיד הרים כמה
טנקים , ובכמה צליפות פגע בהם והם ברחו משמה.
זה היה בדיוק בזמן טוב , כי השמש הייתה בדיוק בעיניים של
האויב .וככה המשכנו.
משמה אני כבר לא עברתי לשום מקום אלא עברתי בחזרה
איפה שהיה יוסטה, שמה התחיל גשם.ירד גשם.אני זוכר שהיינו
מוכרחים לצאת ממקומות שהיה שם בוץ. אני זוכר איך שאני ויוסטה
מוציאים את הטנק שלו , שהיה יותר מדי עם בוץ.
והנהגים נסעו כבר לארץ.זה כבר היה הפסקת אש.
משמה קבלתי יום למחרת או יומיים , אני לא זוכר את הזמנים,
שצריך לעלות לחרמון למעלה , שמה לא יכול לנסוע שום נגמ"ש , שום
3.
רכב אחר רק נגמ"ש דיזל כמו שהיה לנו M113 , ולעלות למעלה לחרמון , להוציא שמה לא יחידה אלא העלו לחרמון הסורי, אחרי שתפסו אותו ,
העלו לפסגה כל מיני מהנדסים וכל מיני תצפיתנים וכל מיני אני לא יודע
מה והעיקר זה היה אזרחים , וצריך להוריד אותם. אבל התחיל שם
שלג קשה וגשם ואנחנו לא יכולנו לעזור להתקדם .
באותו ערב הביאו לי שמה מחלקת מטכ"ל , שהיא הייתה
צריכה לעלות למעלה ולנסות ולהוריד את האנשים מלמעלה . הם
התארגנו והכל והתחילו לעלות. וכנראה, שהם לא היו כל-כך מיומנים
ו-2 חיילים שלהם קפאו.אחד קפא למוות והשני הצליחו להציל אותו,
ולעלות אותו יותר מאוחר לפסגה שמה.
בינתיים, מי שהציל את המצב היו כמה חברה מהצנחנים
שהיו יחד עם האנשים האלה . הם ירדו למטה לכוון מחלקת המטכ"ל
וככה הם הצליחו לעלות למעלה , ולבסוף לא היו צריכים אותנו כי
הייתה הפסקה של הסערה.ובדיוק הצליחו כמה הליקופטרים לנחות .
זאת אומרת בשלבים והצליחו להוריד אותם משמה. זה מה שזכור לי.


               *************************************
אחר –כך ירדנו לסיני. שמה אנחנו היינו יום אחד בחווה הסינית
ולמחרת עברנו דרך הגשר של אריק לכוון השני לתעלת המים המתוקים שמול איסמעיליה . שם היינו כמה, שבוע –שבועיים ,אני לא זוכר בדיוק. דווקא
עשינו שמה חיים . היינו נוסעים כל כמה ימים , טסים הביתה . זה חוויה טובה .
ומשמה אני כבר לא זוכר בדיוק איך פרקו אותנו , רק שאני יודע
שאני עברתי עם יוסטה.
יוסטה קיבל להיות מפקד של אג"ד תחזוקה,ואני , הוא לקח אותי
ואני הייתי בחבורות השליטה.
            ***************************************
           במלחמה בלבנון אנחנו פשוט היינו. במלחמה הראשונה הורדנו
פלוגת רפואה משמה למעלה , והורדנו אותם להתאוששות, ובין המלחמה
השנייה לראשונה , היינו עושים מילואים כל פעם מחלקים הספקות
לכל האזור המזרחי של לבנון , שמה מול הסורים בקרעון ובכל מיני
מקומות כאלה. זה מה שזכור לי. משמה , מאג"ד תחזוקה כבר אני
השתחררתי. כבר הייתי מבוגר.
           ***************************************
4..
עוד עשיתי מילואים אחד בתגבור בחברון , שאני לא האמנתי בו
מבחינה נפשית , ומזה הסתיים השרות שלי בצבא.
אם יש לכם עוד שאלות בקשר לתקופה הזו , אני אהיה מוכן
לענות. אין לי בעיה.
תודה לכם.
               סוף ההקלטה.


אני רוצה להוסיף נקודה ששמואל סובול לא הדגיש מספיק.
כשהוא הודיע בקשר על הטור טנקים ירדני- עיראקי , הוא נעמד
בשיפולים של התל , במדרון, כדי לשלוט יותר טוב על תנועת 2 הטורים
והוא רץ מצד לצד.
הייתי יחד איתו ושמעתי אותו צועק בקשר. לא צועק. שואג!
רק היום אני מבין שהוא התקשר לאותו שמואל מהפקוד , שאנחנו היינו
למעשה ת.פ. שלו , כדי לדווח לו על אותו כוח , ולא הייתה תשובה.
שמואל סובול כל הזמן רץ לאורך התל כדי לכוון את הכוחות
למטה."הזהר , הטנק מאחורי הטרסה ". " שים לב , הטנק בצל של העץ
בולט מצד מזרח " , "הנה הוא זז " וכד'. לעניות דעתי שמואל עשה
שם עבודה מושלמת של קצין תצפית.

מיכה בר-טוב. אחד מ-3 הנגמשים.